אנדרטת אסון המסוקים
ברביעי בפברואר 1997 התרחשה תאונה אווירית מזעזעת בשמי עמק החולה. שני מסוקי יסעור ובהם שבעים ושלושה חיילים התנגשו בצפון העמק בדרכם לרצועת הביטחון בלבנון.
כל החיילים, בתוכם לוחמים מחטיבת הנח"ל ומיחידות נוספות וכל אנשי צוות האוויר נספו מייד. אחד המסוקים התרסק בתוך מושב שאר ישוב והשני בשדה פתוח בין שאר ישוב לקיבוץ דפנה.
לאחר האסון הוקמה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה. הועדה קבעה נהלי טיסה חדשים והטילה אחריות על הדרג הצבאי הבכיר. עד היום לא נמצאה הקופסה השחורה וכנראה שהשניות האחרונות של הטיסה יישארו בגדר תעלומה לנצח.
אסון המסוקים הוביל ללחץ ציבורי ובשנת 2000 נסוג צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון.
המשפחות השכולות עתרו לבג"צ ובשנת 2001 שונה הנוסח על מצבות הנופלים מ"נהרג בתאונת המסוקים" ל- " נהרג באסון המסוקים בדרך לפעילות מבצעית בלבנון".
במהלך השנים נבנו אתרי הנצחה שונים בארץ לחללי האסון.
ב-2008 נחנכה אנדרטה לזכר ההרוגים בסמוך למושב שאר ישוב, במקום בו התרחש האסון. האנדרטה מורכבת מ-73 סלעי גיר הניצבים זקופים סביב בריכת מים בצורת רוטור של מסוק. בתוך הבריכה מצוינים שמותיהם של כל הנספים על לוחיות אחידות בגודלן. המים יוצאים מהבריכה וזורמים בתעלת מים. כאשר הולכים לאורך התעלה מגיעים אל סלע עליו מופיע פסוק מספר איוב "אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ" (איוב מ"א ט').
מהסלע ממשיכים עם השביל עוד דקה ומגיעים לאנדרטה שיצרו משפחות הנספים. על פלג קטן של הדן, תחת התאנה, מופיעים שמותיהם של כל הנספים בכתב יד, באנדרטה פשוטה ונוגעת ללב.
הדגש באנדרטה הוא השוויון בין כל הנספים ואלמנט המים, הוא אלמנט החיים שאינם נפסקים לעולם.